top of page

פנינת טבע משגעת באמצע הדרך - קניון סקליקנט

יותר עמוק, יותר כחול, הרבה יותר מוגזם ומקושקש, אבל וואוו... נעתקה נשימתי, פעמיים.

המקום הזה הוא תחנת חובה לכל מי שמטייל באזור הריביירה הטורקית, סטייה קלה מהדרך הראשית ואתם בגן עדן אמיתי, ואם תקשיבו היטב תשמעו את ההד עונה לכם דרך קירות הקניון הגבוהים: עוד... עוד...




את המקום הזה גיליתי לפני כשלוש שנים בשיטוט אקראי בפינטרסט.

מסתבר שזו אחת הדרכים היצירתיות והמפתיעות למציאת לוקיישנים. כבר הגעתי ככה ברגע האחרון לכפר שנחשב להכי יפה בספרד, ועדיין לא הייתי בכל ספרד, אבל הוא באמת היה מאוד לבן ומאוד יפה הכפר הזה ואיזה כיף שלחצתי במקום ובזמן הנכון.

כך גם הגעתי לתמונה הזאת.


בתמונה היה נהר עצום עם מים תכולים שלגדותיו רמפה מוגבהת, עליה פרושים מזרונים צבעוניים עם הדפסים אותנטיים, ואנשים יושבים שם ושותים קפה. בלעדי!!

מייד גזרתי, שמרתי בתיקיית ״חובה״ וחיכיתי לזמן המתאים שמאן להגיע.

הייתי בטוחה שאסע לשם לבד או עם טל, אך גם בטיול משפחתי חשוב לשים קצת תחמושת בצד, מי יודע אולי פתאום במקרה תיסעו מנקודה א׳ לנקודה ב׳ והקפה על הנחל יהיה ב-ו-ל באמצע הדרך?

ובכן, למרבה הפלא כך יצא.





כאשר עזבנו את אזור פטהייה בדרכנו מזרחה לקאש, נעצתי סיכה על קניון Saklikent המרהיב, אותו ערוץ נחל תכול ויפיפה שכל כך רציתי לשכשך בו.


הדרך לשם התגלתה כאחת היפות שנסעתי בהן אי פעם. מעלינו רכס הרים אדיר, והעמק הכפרי שלמרגלותיו הכניס אותנו למוד של נהיגה שלווה בנוף פסטורלי בתולי וירוק, לצידנו ערוץ נחל מתפתל, קני סוף, שדות שחלקם מעובדים וחלקם ממתינים לחריש, ושקט כזה של מקום שמתנהל בקצב שלו, בעצלתיים, ברוח החמימה של שלהי הקיץ.

הכביש מתפתל בין כפרים, בהם מסגדים קטנים, בתים פשוטים למראה ובתי אוכל הצמודים לכביש, שם אפשר לבשל עצירה קטנה לארוחה חמה, תה מהביל או סתם ישיבה קלה להתרעננות מהנסיעה.

המשותף למסעדות הדרכים הללו הוא שבפתח כל מקום כזה יש צינור שמזרים מפל מים בשצף קצף, כאילו אין בצורת בעולם. מחזה מוזר בשבילנו, בני המדבר, שזזים באי נוחות מול האירוע הזה ורק מחפשים איפה סוגרים את השיבר.





הכניסה לאתר, ככל אתר טבע פופולרי, הומה ומלאת מבקרים, נשים גברים וטף. עם זאת, התשלום מתבצע במהירות ויעילות, ובתוך דקות ספורות אנחנו כבר על גשר העץ מעל לנחל הגועש.


הקניון הזה הוא הגדול והעמוק ביותר בטורקיה והשני בגודלו באירופה. המסלול עובר מעל לנחל על גבי גשר תלוי, שמגיע עד למקום הנביעה, בו מתפרצים המים בזרם אדיר וקולח ומתנקזים סביבו בבריכות טבעיות חלקן גם עמוקות ומפלים שוצפים.

בכדי לחצות את הזרם ולהגיע למסלול ההליכה בנקיק הצר יש לגייס מיומנויות לולייניות, והכי חמור - להתגבר על הקור של המים, משהו כמו 10 מעלות. לעניין שיווי המשקל אנו נעזרים בחבל שנמתח שם לטובת המעבר. לגבי הקור - אין פה ישועות, לוקחים נשימה ומתמודדים. הבנים, שהעור שלהם עשוי משומן אווזים, צוללים למים ומקבלים מבטי השתאות מהולים באימה מקהל המבקרים.






מכאן הדרך הופכת לנעימה יותר, הערוץ מוצל ומהווה מפלט מהחום הקיצי שבחוץ.

הולכים בנקיק הצר והעמוק דרך שכשוכיות בוץ חמימות.

קירות הערוץ התלולים מוכתמים בעיטורי בוץ, יש כאן כנראה מסורת של כתיבת שמות בבוץ על גבי האבן. נראה די רע, אבל בהחלט עדיף על ארטליין.

המסלול עובר בין סלעים גדולים ומערות מרשימות, ושקט פה מאוד, גם המבקרים נראים נינוחים, משהו פה מרגיע את הנפש.

אולי זה גובה הקירות העצום וההד הטבעי העדין שהם מייצרים, אולי המים והבוץ שמשווים להליכה פה תחושה בראשיתית וילדותית, או אולי זו הדרך המקסימה לכאן שהכניסה את כולנו לאווירה?





המסלול אינו מעגלי, חוזרים בדרך בה הלכנו ומגיעים שוב לבריכות המים הקפואים ובהמשך גם לבתי הקפה על הנחל. מאחר וכבר סוף הקיץ ועדיין לא היו משקעים, הנחל מעט התרחק מהגדה, אך הוא עדיין בזרימה נאה, טובה מספיק גם לשיט אבובים.





קניון Saklikent - מידע וטיפים:


* הקניון נמצא במחוז Mugla, בערך 50 ק״מ מפטהייה וכ-65 ק״מ מקאש.


* אחד מהקניונים העמוקים בעולם, חוויה של מופע טבע ייחודי לכל המשפחה. המסלול מתאים לילדים, תכינו אותם לקור של המים. ניתן לקבל קסדות בכניסה, למי שחושש מנפילה של אבנים. בכל מקרה תגיעו עם סנדלים או נעליים שמתאימות להליכה במים.


* יש כמה מגרשי חנייה צמודים. החנייה בתשלום (זול, כמו בכל טורקיה).


* הכניסה לאתר בתשלום של 10 לירות טורקיות לאדם, זה פחות מ-2 ש״ח אם במקרה תהיתם… התשלום במזומן בלבד.


* שעות פתיחה בקיץ: 8:45-19:00, אם אתם מגיעים בחורף תבדקו לפני כן, כי יתכנו שינויים בשעות ולעתים המקום עלול להיסגר בגלל שיטפונות.


* ניתן לשוט באבובים במורד הנחל, בתשלום נוסף. השייט אורך כ-20 דקות, וכולל איסוף חזרה לאתר.


* זמן ביומן: קחו לכם לפחות שעתיים לבילוי במקום הזה. המסלול אמנם אינו ארוך, אך השהייה בו מענגת וגם תוכלו להתפנק בקפה בזולות לצד הנחל, זה חלק משמעותי מהחוויה.


 


אנחנו מתפנקים על כוס קפה והר של צ׳יפס, וקדימה ליעד הבא, נקודה ב׳ שהיא מבחינתי ההיילייט של כל הטיול הזה, הפיסטוק שעל הרחת לוקום, השפיץ של השיפוד, שם השארתי חתיכה מהלב שלי מתנה לעורבים - העיירה קאש.

על כל הנופת והקרם דה לה קרם הזה, בפוסט הבא.

399 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page